אלבניה. ארץ העיט*

אלבניה, מדינה שנופיה כמעט אינם מוכרים, פתחה צוהר צר לעולם, ומגששת את דרכה בזהירות. על קצה מזלג, כמה עובדות מעניינות על יעד חדש ומסעיר. הידעת?

*ארץ מיוחדת במינה - אלבניה היא מדינה המשלבת בין סגנונות, דתות, תרבויות ונופים. היא אחת משרידי הדיקטטורה הוותיקות ביותר במזרח אירופה. ארץ הררית שיש בה עיירות נופש ציוריות, פסגות הרים סלעיות ותלולות, מצוקי ענק, נהרות זורמים ושוצפים וקניונים מדהימים ביופיים.

*אפשר לחצות את נהר ההדרין בעזרת ספינת נהר ישנה המשמשת כמעבורת, שמזכירה את ספריות של מארק טוויין, ולהגיע לאזור ההר או לקוסובו השכנה.

*בירת אלבניה היא טיראניה. אכלוסייתה מורכבת מאלבנים ומיעוטים יווניים, ולאכיים, מקדוניים וצועניים. שיעים מוסלמים (70 אחוז), אלבנים אורתודוקסים (20 אחוז) וקתולים (10 אחוזים)
.
הצצה אל העבר
*לאחר הפירוד מברית המועצות בשנת 1960, פנתה אלבניה לקבל השראה מהסינים, ואפילו פצחה בשנת 1966/7 במהפכת תרבות משלה. היחסים המיוחדים בין אלבניה לסין באו אל קצם בשנת 1978.

*בראשית 1990, בעקבות התמוטטות הקומוניזם במרבית מדינות מזרח אירופה, שררה באלבניה תחושה של ציפייה, ולאחר הפגנות הסטודנטים בדצמבר, הסכימה הממשלה לאפשר את קיומן של מפלגות אופוזיציה.

*הקומוניסטים זכו בבחירות בשנת 1991, אבל באמצע מאי פרצה שביתה כללית, שאילצה את המפלגה הסוציאליסטית השלטת להקים קואליציה עם מפלגת הדמוקטים האופוזיציונית.

*אלבניה גובלת בדרום עם יוון, במזרח עם מקדוניה ובצפון עם יוגוסלביה ומחוז קוסובו. המדינה הררית ברובה, ויותר מ-36 אחוז משטחה הם יערות. יש בה שישה יערות לאומיים, 24 שמורות טבע ו-2000 אתרי טבע בעלי חשיבות לאומית.

* המנהיגים המתחלפים גינו בקביעות את הדיכוי הסרבי של הרוב האלבני בקוסובו, המקום האחרון באירופה שבו עדיין נלחמו בימה האחרונים של המאה ה-20.

*בשלהי 1991 עמדה המדינה על סף כאוס מוחלט, ובדצמבר פרצו מהומות על רקע מחסור במזון. האיחוד האירופי, שחשש ממשבר פליטים, הזרים סיוע כלכלי, והצבא האיטלקי הקים בסיס צבאי גדול מדרום לעיר דורס כדי לפקח על משלוחי המזון.

*הבחירות של שנת 1992 שמו קץ ל-47 שנות קומוניזם, והמפלגה הדמוקטית לא בזבזה זמן ופתחה בציד מכשפות אחר קומוניסטים לשעבר ופקידי המפלגה.

*מאמצע שנות התשעים של המאה ה-20 ועד לסופן התחלפו במהירות כמה ראשי ממשלה ונשיאים, הדמוקרטיה החדשה קרטעה וכמעט התמוטטה, והאקלים הפוליט הפך לקשה יותר מיום ליום, במצב עניינים זה הגיעו ספינות ועליהן פליטים אל חופי איטליה.

מה אוכלים? 
*רבים מתושבי אלבניה מתפרנסים מדיג דגי הפורל, מגידול כבשים ופרות, מגידול יבולים אורגניים בגניהם ומאירוח המטיילים באזור, בספונטניות וברוחב לב. הם שמחים לחשוף את אורח חייהם - הפולקלור, תבשילי הכפר הביתיים ותוצרת המשק הביתי.

*האוכל האלבני מושפע מאוד מהאוכל התורכי, בשרים בגריל כמו שישקבאב, רומסטייק (פשטידות בשר טחון) וקיופטה (קציצות בשר) הם מאכלים נפוצים.

*היין הלבן מבוקש יותר מהאדום (שטעמו דומה לטעם של חומץ). משקאות אלכוהוליים מקומיים פופולרייים הם ראקי (ברנדי), קוניאק, אוזו וליקרים שונים של פירות.

כיצד מטיילים?
*החופים של אלבניה מדהימים, ואפשר לבלות לאורך חוף הים היוני וחוף הים האדריאטי, תוך דילוג בין חוף שטוף
שמש אחד למשנהו.

*אפשר לצאת למסלולי הליכה ביערות ובשדות - חיוני להצטייד בכל הדרוש לפני היציאה לדרך.

*ההרים והצוקים מספקים אתרים לטיפוס, אף שציוד הטיפוס באלבניה מצומצם.

*אזור החוף והמישורים המרכזיים מתאימים ביותר לרכיבה על אופניים.

*אזור החוף של מדינת אלבניה, בין וולורה לסרנדה, הוא אחד היפים ביותר באירופה ובו הקדמה לא פגעה. באזור זה צונחים ההרים לים במראה מרהיב ועוצר נשימה. כ-1000 מטר של מדרונות תלולים ומצוקים.

*בטיולי ג'יפים יטפסו הרכבים עם המטיילים לאזור ההררי, הפראי, הפחות מוכר. שם יהיה אפשר לפגוש כפרים נידחים שמעולם לא ביקר בהם תייר.
                                                                             *על דגלה של אלבניה מופיע עיט שחור על רקע אדום
אטמוספירה יוני 2008 גיליון 118