הומור טוב לעסקים
הנחה היא שכפי שצער, כאב, מתח, ומחשבות שליליות פוגעים בבריאות הנפשית והפיזית - כך הומור, חיוך, צחוק וחשיבה חיובית - עשויים להביא לשינוי אמיתי בחיינו. אם נלמד להשתמש בחוש ההומור בקונפליקטים יום-יומיים בחברה, במשפחה, בעבודה, בבעיות פיננסיות ובעסקים, מובטח לנו שחיינו יראו אחרת. על הומור בעסקיםאולם, לא מעט רופאים, פסיכולוגים ופילוסופים – כבר זיהו מזמן שהומור וצחוק טובים לבריאות. מתוך ניסיון, אנו יודעים הרי, שאנו מרגישים טוב מאוד אחרי צחוק ראוי. אמנם, נכון שנדמה לנו שדווקא ברגעים הקשים, כאשר צריך אותו יותר מכל, חוש ההומור משום מה נוטש אותנו – אך אם נשכיל לפנות לו מקום בחיינו וניתן את הדעת על חשיבותו – נוכל לפתח אותו, לאמץ אותו כדפוס התנהגותי ואפילו להפכו לתכונה נוכחת במערך התכונות שלנו. חוש הומור מסתבר הוא תכונה נרכשת.
גם תורות המזרח, שכידוע, מצדדות בחשיבה חיובית, כבר אינן לבדן במערכה - כיום מצטרפים אליהם חוקרים מערביים שמצביעים על כך שלאמונות שלנו, לרגשות ובמיוחד למצב הרוח יש השפעה עצומה על איכות החיים, על החוסן הפיזי, על יכולת הריפוי של הגוף, על הדימוי העצמי ואפילו על יחס הסביבה והזולת אלינו.
הנחה היא שכפי שצער, כאב, מתח, ומחשבות שליליות פוגעים בבריאות הנפשית והפיזית - כך הומור, חיוך, צחוק וחשיבה חיובית - עשויים להביא לשינוי אמיתי בחיינו. אם נלמד להשתמש בחוש ההומור בקונפליקטים יום-יומיים בחברה, במשפחה, בעבודה, בבעיות פיננסיות ובעסקים, מובטח לנו שחיינו יראו אחרת.טוב לביזנס
בעולם העסקים לומדים כיום יותר ויותר להשתמש בהומור. בארצות הברית יש כבר קורסים מיוחדים בבתי ספר למינהל עסקים שבהם לומדים הסטודנטים שהומור הוא כלי חשוב וחלק מכל הצלחה עסקית. שם גם פוליטיקאים, בעלי תפקידים בכירים ואנשי כלכלה ועסקים מפגינים הומור עצמי, חושפים את חולשותיהם עם חיוך, לעתים משתטים כדי להעביר מסרים ואינם חוששים שאלה יפגעו בהם. הם משוכנעים שיובנו כהלכה וההומור רק ייזקף לזכותם ולעתים אף יחזק את תדמיתם.
עד כדי כך מאמינים האמריקאים בתרומה של ההומור לקידום העסקים שהם אפילו מעסיקים כותבי בדיחות מקצועיים כדי שיסייעו בידם להראות ולהישמע קלילים ושופעי חן. כל הרצאה טובה נפתחת בבדיחה או סיפור משעשע – ובהמשך משולבים שפע של משפטים שנונים הכל כדי להפתיע וכמובן כדי לרתק את קהל המאזינים. בישראל לעומת זאת, אנשים עדיין לוקחים את עצמם ברצינות יתרה, הם פוחדים מביקורת ופוחדים שתדמיתם תפגע והם ייתפסו, כאמור, כלא רציניים. קורסים להומור בבתי ספר למינהל עסקים עדיין לא נמצא כאן אבל סדנאות המלמדות אנשי עסקים כיצד להשתמש בהומור כבר יש.
הצחוק כהוצאה מוכרתשלמה גולדברג (ג'ינג'י), אחד הסטנד אפיסטים הראשונים בישראל, מרצה על הומור בפני אנשי עסקים, כבר מספר שנים בהצלחה לא מבוטלת. הוא קורא להרצאתו "הצחוק כהוצאה מוכרת" ובמסגרתה הוא משכנע את קהל שומעיו שהומור הוא טוב לעסקים. לדעתו, "דבר אינו באמת ספונטני - הומור והיכולת להצחיק זו מיומנות נרכשת - הכל הוא עניין של לימוד ושינון. אפשר גם אפשר ללמוד איך להיות משעשע ומצחיק".
"בעסקים כמו בעסקים" הוא אומר, "צריך לסוגר עסקה וזה העיקר. אבל עם יד הלב – האם תמיד מצליחים בכך? סביר להניח שהתשובה היא לא, לא תמיד. אם זו התשובה כדאי לבדוק כיצד אפשר לשפר, להשתמש בכלים נוספים ולהגדיל את סיכויי ההצלחה".
כאן נכנס גולדברג לתמונה. הוא קובע בודאות ש-87% מהאנשים אומרים: "הלוואי והיה לי חוש הומור", ל-11% באמת יש חוש הומור טבעי, ו-2% בלבד הם מקרה ... אבוד.בהרצאות שלו הוא מקנה טכניקות וכלים לשימוש בהומור כדי שאנשי עסקים ילמדו לשכנע, להשפיע, להרשים ולהעביר מסרים בדרך להצלחה. הוא חושף בפני הקהל "סודות מקצועיים". והוא רק "מזהיר" לקחת בחשבון כי ההרצאה שלו "מועברת בדרך בלתי שגרתית, היא לא 'רצינית' במובן המקובל. במקום לכתוב סיכומים - פשוט צוחקים וצוחקים".
עד היום העביר גולדברג הרצאות מן הסוג הזה בפני מנהלים, צוותים מובילים אנשי שיווק בגופים גדולים במשק כמו בנק דיסקונט, טבע, אמדוקס, פלאפון, סלקום, חברת פז, וגם בפני קהלים של רופאים ואחיות, חברות ביטוח, מורים ואפילו בהתנדבות בפני משפחות של נפגעי טרור וניצולי שואה.
לשאלה כיצד עלה על דעתו להיכנס לתחום של פיתוח הומור דווקא, לאחר קריירה של סטנד אפ ומשחק – הוא כמובן מספר בדרכו סיפור משעשע: "הוזמנתי להופיע בפני אנשי עסקים בירושלים. נכחו שם ראש העיר, זמר, להקת מחול וגם מרצה. הופעת הסטנד אפ שלי הייתה בסיום הערב. כשהגשתי אחר כך את החשבונית המפיקים אמרו לי: 'אתה יודע כמה כסף קיבל המרצה על ההרצאה שלו?', נפלתי כשמעתי את הסכום. באותו רגע החלטתי שאני עושה 'הסבה' להרצאות – אני אלמד כיצד אפשר לפתח את חוש ההומור, כי אני טוען שלכל אחד יש - רק צריך לחדד אצלו כלים בסיסיים שכבר קיימים - ולהתחיל להשתמש בהם".
כל הסודות, כל הטכניקות
גולדברג אינו מלמד אנשי עסקים איך להיות סטנד-אפיסטים. "זה לא העניין", הוא אומר, "אני מלמד אותם איך לספר בדיחה טובה ולזכות לתגובות. אפשר ללמוד להשתמש בהומור בדיוק כפי שאפשר ללמוד בקורס איך להאזין למוזיקה קלאסית. ככל שיודעים יותר על הומור, חוש ההומור מתפתח. יש די הרבה דרכים כיצד להצחיק. ככל שאתה שומע יותר וחשוף לזה אתה גם לומד את זה. בעיני, למשל, בדיחה זה לא משהו יצירתי. אפשר ללמוד ולשנן בדיחה, כל אחד מסוגל לספר בדיחה – מה שיצירתי בעניין הזה הוא – מתי מספרים אותה".
גולדברג מלמד בהרצאות שלו איך לספר בדיחה נכון, איך לזכור בדיחות, איך לא להרוס אותן "וחושף את כל הסודות והטכניקות" וגם מעודד את שומעיו לתרגל בבית. "אני מלמד אנשי עסקים גם לצחוק כשאחרים או לקוחות מנסים להצחיק אותם. הישראלים ככלל לא צוחקים. הם מבקרים. הם אומרים למי שכן מנסה להיות משעשע 'הרסת את הבדיחה'. דיוויד לטרמן וג'יי לנו, למשל, בתוכניות שלהם צוחקים בעצמם בכל פה כשמישהו מהאורחים שלהם אומר משהו מצחיק. הם לא מתביישים לצחוק. כשאני נכנס למשל לחנות והמוכר צוחק מהבדיחה שאני מספר – הוא יצליח למכור לי כל דבר".
יש אנשי עסקים שפונים אליו כדי "שיתן להם בדיחה" לקראת פגישה חשובה, כולם מבינים שצחוק שובר מתח ויוצר אווירה נעימה יותר. "כשאני מבקש מהנוכחים בהרצאה שלי להיזכר ולספר על אירוע מצחיק שקרה להם. מעטים מצליחים להיזכר ועוד פחות מסוגלים לספר את הסיפור באופן משעשע. אבל אם תבקשו מהם לדבר על הצרות והקשיים שלהם הם מסוגלים לדבר במשך ימים ללא הפסקה, כי כמעט כולנו מיומנים בזה. לכן, אני אומר שגם הומור הוא סוג של מיומנות".
"בגלל החיים כאן, אנשים שכחו לצחוק", הוא ממשיך, "הישראלים ציניים, ביקורתיים, חשדניים משביתי שמחות - אבל כדאי ואפשר להיזכר איך לצחוק. אני ממליץ לעשות את זה בהתחלה בדרך מאולצת: לחפש דברים שמצחיקים אותנו ושאנחנו מתחברים אליהם בסרטים או בספרים, לחפש בדיחות באינטרנט ולאמץ שתי בדיחות טובות. בהתחלה כדאי להתאמן ולספר את הבדיחות מול המראה, אחר כך לספר אותן לחבר קרוב ומאוחר יותר, מול קבוצה. בסוף כבר תהיו מספיק מיומנים כדי לאלתר, וההומור יהפוך לחלק אינהרנטי מהחיים שלכם. זה נכון שכדי לספר בדיחה צריך ביטחון עצמי, אבל התגובות החיוביות לבדיחה ותשומת הלב שזוכים לה הן גם אלו שיפתחו את הביטחון. הבדיחה היא הבסיס להומור המילולי ואחרי שיודעים כבר לספר בדיחה אפשר ליישם את זה על סיפורים אחרים".
כל הדרך להצלחה
מספר עניינים מעשיים על פי גולדברג, סיטואציות שלכל הדעות אינן ממש מצחיקים, אבל בכל זאת שימוש בהומור יעזור:
1. למי שהולך לראיון עבודה – "תהיו קלילים. המראיינים יאמרו – 'הוא נחמד', אשמח לעבוד איתו, ומובטח לכם שהעבודה תהייה שלכם".
2. לאיש עסקים שנקלע לקשיים כלכליים – "אם תספרו שאתם בצרות, השומעים ... רק ישמחו. צריך להמשיך לעבוד ולחייך. אנשים יהיו משוכנעים – שהכל בסדר. וזו המטרה. מה עוד שכשצוחקים המוח הרי מפריש אנדרופין – שגורם להרגשה טובה. וכשההרגשה היא טובה אתה גם יצירתי יותר ואז תוכל ביתר קלות למצוא פתרונות נכונים.
3. לאיש עסקים חמור סבר, החושש לתדמיתו – "אנשי עסקים פוחדים לספר בדיחה בפני קהל, ראשית כי 'מה יקרה אם לא יצחקו', שנית 'מה אנשים יחשבו על התדמית שלי' – אם תשתמשו בהומור עצמי, תצחקו על עצמכם – נהפוך הוא, תראו לכולם שאתם חזקים וכך תזכו להערכה. מנהל שמשתמש בהומור, דווקא, נתפס כחביב והוא כמובן פחות מאיים.
4. למנהל שצריך לדבר עם העובדים על חברה במשבר – "אפשר להתחיל את השיחה בבדיחה: 'אחד נופל מהקומה ה-20 וכשהוא מגיע לקומה ה-10 מישהו מוציא את הראש מהחלון ושואל אותו 'מה שלומך?' והנופל עונה 'עד עכשיו הכל בסדר'. נכון שכדי לעשות זאת צריך תעצומות נפש, וביטחון עצמי רב - אבל אם המנהל יצליח לעשות זאת זה בטח יעזור בסיטואציה כזו להפיג את החרדות שלו עצמו ועל אחת כמה וכמה אצל העובדים".
מהו הומור?
לפי מילון אבן שושן, הומור הוא "היתול קל, תיאור חולשות ופגמים של בני אדם בצורה מבדחת, צחוק מתוך יחס לבבי וסלחני, להבדיל מן הסטירה, שיש בה חריפות ועוקצנות, ההומור נובע מאהבת האדם ומהשקפת עולם אופטימית".
לא רק הפה צוחק
צחוק מאיץ את פעולת הלב , מוריד את לחץ הדם, מאיץ את הנשימה ומגביר את קליפת החמצן ושחרורו כאשר אנחנו צוחקים, מופעלים הריאות והלב וכן שרירי הכתפיים, הזרועות הבטן, הסרעפת ואפילו הרגליים הצחוק גורם להפרשת אדרנלין ועוד חומרים שמגבירים את זרימת הדם. וחומרים הפועלים כמשככי כאבים, מפחיתים דלקות, מזרזים תהליכי החלמה וגורמים להתעוררות הגוף כולו.
הומור ככלי עבודה
דינה אור מטפלת משפחתית וזוגית ובעלת תואר בפיתוח הומור מארצות הברית – פיתחה טכניקה להתמודדות פסיכולוגית באמצעות הומור. היא מציעה בסדנות שלה כיצד להתבונן על כל סיטואציה מפרספקטיבה וזווית אחרת כדי להבין כיצד לשלט ברגשות ולבחור נקודת הסתכלות חיובית.
"באחת הפרזנטציות שלי בחברת היי-טק בנושא: 'הומור ככלי עבודה'", מספרת אור באתר שלה, "בעודי עולה על הבמה מעדתי ונפלתי...הצלחתי לקום מייד (תוך כדי אנחת רווחה של העובדים הנבוכים). התייצבתי, יישרתי את בגדיי ואמרתי: '"הנפילה הזו מזכירה לי את עולם העסקים בארץ: כניסה מהירה, נפילה מהירה והתאוששות מהירה...". הקהל ואני התחברנו מיד. הערה מצחיקה יכולה לפוגג מתח וליצור קירבה והזדהות במצבים מביכים במהירות, ובצורה מכובדת ויצירתית".
אילנות גבוהים
*גראוצ'ו מרקס אמר שהומור הוא כמו כדור אספירין רק הוא עובד ומצליח לרפא, פי שניים מהר יותר.
*ד"ר אלברט שוויצר, רופא, תיאולוג ופילוסוף שהקם בית חולים בגבון הקפיד לספר סיפור משעשע בכל ארוחה של סגל העובדים. הוא התייחס להומור כ"תזונה חיונית" והצוות תפקד אכן טוב יותר לאחר "ארוחה מצחיקה".
*ד"ר זיגמונד פרויד ראה בהומור "ביטוי מבחין של ייחודיות הנפש". הוא האמין שהומור יכול לשמש כתרפיה ולהועיל בהפגת מתח נפשי.
*פרופסור אבנר זיו, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב הוא מחבר הספר "פסיכולוגיה של הומור" לפי תפישתו ההומור הוא נדבך חשוב לאיכות החיים.
ספר/ הומור בעסקים מאת שלום לוז
הספר פרי עבודה רבת שנים, כולל בדיחות, עם מוסר השכל בנושאים כגון: ניהול עובדים, מכירות, משא ומתן עם לקוחות, שיווק, פרסום ויחסי עבודה במפעל ובמשרד. המחבר שלום לוז, מהנדס במקצועו, עוסק בנושא ההומור שנים רבות וכתב שני ספרים נוספים בנושא הומור אף הם בהוצאת אור-עם.
גלובס, מרץ 2008
תגובות
הוסף רשומת תגובה