No Cure for Love

ליאונרד כהן לא תיאר לעצמו, מן הסתם שבגיל 75 יאלץ לצאת למסע הופעות שיתארך ויתארך (כעת הוא עומד על כ-90 הופעות!). אולי עלינו להודות לסבך המשפטי שאליו נקלע, כי בזכותו פגשנו מחדש את המילים והלחנים שעיצבו את חיינו. רגע לפני שהוא אמור להגיע לישראל היינו בהופעה המרגשת שלו בברסי בפריז. אין מרפא לאהבה

הקהל הרב שמאכלס את האצטדיון המקורה של ברסי בפריז הוא ללא ספק קהל אוהדים מכור, חוצה גילים, כזה שמכיר את כל שיריו של ליאונרד כהן בעל פה ומגיב במהירות במחיאות כפיים וקריאות נרגשות לתווים הראשונים שמתנגנים על הבמה לפני כל שיר. כך היה בפריז וכך זה כנראה בכל הופעותיו האחרות בעולם.

כהן, שאת יום הולדתו ה-75 הוא אמור לחגוג כמה ימים לפני הופעתו המתוכננת בישראל, עולה לבמה בקלילות, כמטע בריצה, חובש כובע (שהו מצמיד לעתים אל לבו, תוך קידה לעבר הקהל המריע) ולובש חולצה אפורה וחליפה כהה - כאילו היה דמות שיצאה זה עתה ממועדון ג'אז אפלולי. מלווים אותו שלוש זמרות ליווי נפלאות ושישה נגנים מצוינים - יחידה אחת שהופכת את המופע למסע אישי, נוסטלגי, מושלים. וכך אתה נוכח שוב ושוב שכהן הוא לא רק משורר ואישיות כריזמטית ביותר אלא הוא בהחלט גם מוזיקאי גדול. ואכן אחד הרגעים היפים ביותר בהופעה הוא כשכהן לוקח את הגיטרה ומתחיל לפרוט עליה.

המסע הזה נמשך כמעט שלוש שעות, סאגת ההדרנים בסיום אינה מותירה מקום לספק לא רק שהקהל אוהב את כהן, גם כהן נהנה הנאה אמיתית מכל רגע שהוא עומד, כורע ברך, רוקד על הבמה.אין כלל צורך בדברי קישור או בהסברים. השירים צרובים בזיכרון שלנו. תפקודו של האיש הזה, בעל הקול העמוק והחם שהיטיב ודייק כל כך לנסח עבורנו את המחשבות, הרגשות וההגיגים, הוא לעורר אצלנו את הזיכרון הזה. אמנם האמת חייבת להיאמר: הלחנים והמוזיקה שלו מצטיינים בפשטות ובמלודיות נעימה, אך יש מי שטוענים כנגדו, שהמילים של שיריו מורכבות מדי, אולי אף מיועדות לקהל אינטלקטואלי, אבל לא היא, או כפי שהוא עצמו הסביר באחד מהראיונות עימו "שיר צריך לעבור מלב אל לב ולא, אין לו כל ערך". וזה בדיוק מה שהוא מנסה לעשות. ולכן, קהל עשרות האלפים שנוהר להופעותיו, גודש את האולמות בכל מקום שאליו הוא מגיע, חש שזכה לחוויה מרגשת, נוגעת וכמעט פרטית.

I'm your man

כהן הוא בן למשפחה יהודית (פולנית-ליטאית) ממונטריאול שבקנדה. אביו היה בעל חנות בגדים שנפטר כשכהן היה בן 9. כבר בגיל העשרה הקים כהן להקה משלו שניגנה בעיקר שירי פולק אמריקאיים. הוא למד באוניברסיטה מקניל ושם גם החל בכתיבת שיריו הראשונים.

עד שנת 1967, שנה שבה עבר לארצות הברית, הספיק לפרסם ארבעה ספרי שירה. השיר המולחן הראשון שלו "סוזן" הפך ללהיט ולאחר שהופיע בכמה פסטיבלים הוא נתגלה על ידי ג'ון האמונד "מגלה הכשרונות של חברת קולמביה, שאגב גילה בין היתר גם את ברוס ספרינגסטין ובוב דילן.

האלבום הראשון שלו "Songs of Leonard Cohen" שיצא לאור ב-1967 לא ממש זכה להצלחה מסחרית בארצות הברית - הוא נחשב למלנכולי וכבד, באירופה לעמת זאת, ובפרט באנגליה, הפך להצלחה אדירה.

האלבום השני Songs from a Room שיצא ב-1969, הביא לו הצלחה והוא הכל כמה מהשירים המוכרים עד היום כמו "ציפור על תיל" שזכה ליותר מ-80 גרסאות כיסוי.

זיקתו ליהדות ולישראל הובילה אותו לישראל כדי להופיע כאן במשך כשלושה חודשים בזמן מלחמת יום כיפור לפני חיילים שהיו מוצבים בחצי האי סיני. כששב לאולפן ההקלטות ב-1974 חיבר את אחד השירים שהוא מופיע עימם גם בהופעותיו היום Who by Fire ("מי באש") שמבוסס על קטע מתוך תפילת "ונתנה" תוקף" מפיוטי יום הכיפורים.

את האלבום שמכיל את השיר "Hallelujah" שזכה לאינספור גרסאות כיסוי הוציא ב-1984. למרות ההצלחה הגדולה של אלבומיו האחרונים פרש בשנת 1994 מעולם המוזיקה ועבר למנזר זן בודהיסטי קרוב ללוס אנג'לס. הוא אפילו הוסמך כנזיר וקיבל על עצמו את השם ההודי ג'יקאן שפרושו שקט. חמש שנים התבודד במנזר עש שעזב.

מה שקרוב לוודאי הביא אותו לצאת לסיבוב הופעות היתה מעילה בכספיו בסכם של יותר מ-5 מיליון דולר על ידי המנהלת המוזיקלית הקודמת שלו קלי לינץ'. הוא הגיש נגדה תביעה בשנת 2005 כשנתגלתה המעילה והיא נתבעה לפצות אותו בכ-9 מיליון דולר, אולם עדיין לא ברור אם ומתי יקבל את הכסף.

ב-2006 פרסם כהן את "book of Longing", ספר שירים וציורים (תורגם לעברית, "ספר הכמיהה") שהפך מיד לרב מכר בקנדה. ובאותה שנה, 2006, גם יצא סרט בשיתופו "I'm your Man" ובו מופיעים אמנים רבים כמו U2 וניק קייב בביצועים לשיריו.

אטמוספירה גיליון אוגוסט 2010