החלום הצלול של רונית אלקבץ

מוזיאון העיצוב בחולון מציג את אוסף הבגדים המרהיב שהותירה אחריה רונית אלקבץ  (2016-1964), בתערוכה ייחודית המבקשת להדהד את עוצמת אישיותה, לצד הדרמה ואהבתה לחיים: "ז'ה טם, רונית אלקבץ" – הוא החלום הצלול בחייה של גיבורת התרבות הישראלית והבינלאומית, השחקנית והבימאית, המוזה ואייקון האופנה 

אתחיל בגילוי נאות: ב-2014, טרם יציאתו לאקרנים של "גט" הסרט האחרון שיצרה עם אחיה שלמי אלקבץ, פגשתי את רונית לצורך ראיון. חשבתי שאפגוש דיווה דרמטית, מרוחקת, אבל להפתעתי הרבה פגשתי אדם עם נוכחות, תקשורתית, נגישה, פתוחה ואפילו באופן מפתיע שברירית משהו. חשבתי אז, עד כמה אנחנו שבויים בתדמיות. שוחחנו על הסרט, אבל לא רק - גם על מודעותה החברתית, על מקומן של נשים בחברה, על מאווייה כאימא וכרעיה.
היום אני יודעת, שכבר אז הייתה רונית, חולה – לא המחלה היא שהפכה אותה לאישיות הכובשת שהייתה. רק הכובע שחבשה לראשה, הבגדים הרפויים והאופנתיים שלבשה והפנים הצחות מאיפור תאמו את הדמות המרשימה שהכרתי, הכרנו.

התרגשתי עד מאוד לבקר בתערוכה שבה לא פחות מ-200 פריטי אופנה, אביזרים ותכשיטים שנאספו בקפידה במשך ארבעה עשורים. משמלות קוטור של מעצבי על ישראליים ובינלאומיים, דרך תלבושות של דמויות שגילמה בסרטים ועד שמלות כלה ששיחזרו תחנות חשובות בחייה, לצד הקרנות וידאו ארט וסאונד המשלבים צילומים וחומרי ארכיון עוצרי נשימה. אחיה שלומי (אלקבץ) ויערה קידר האוצרת – השכילו ליצור מערך מופלא של מוצגים ולהחיות ולאזכר את אישיותה כשכל פינה, כל פרט, אביזר, צילום – מקרינים נאמנה את מי שהייתה ועם זאת ,כל כך ברור, שהיא עצמה נעדרת וחסרה.

ארכיון היסטורי

כל הסופרלטיבים, כל ההגדרות הגדולות וכל המילים לא ממש יוכלו לתאר את גיבורת התרבות הישראלית והבינלאומית שהייתה אלקבץ. ובנוסף לכל אלה, היא הייתה, כאמור, גם אייקון אופנה. אוטוריטה בלתי מעורערת שדמותה הילכה קסם על הנוכחים בה - מושא הערצה, ומוזה לאמנים ויוצרים שלא בטוח שיש עוד מישהי כמוה.

היא הותירה אחריה עולם שלם ונצחי של דמויות, והופעות ציבוריות בלתי נשכחות שתוכננו בקפידה ולפרטי פרטים. ארון הבגדים שלה שמוצג כעת בתערוכה "ז'ה טם, רונית אלקבץ", ובו מאות פריטים שאספה ויצרה בעצמה, הוא ארכיון היסטורי, נכס שלא יסולא בפז. היא הייתה מעורבת בכל פרט בהלבשת הדמויות שלה, יצרה סקיצות בעצמה ביומנים אישיים, ותכננה בדקדקנות כל אנסמבל לבוש - מהתכשיטים ועד הנעליים, השיער והאיפור שהיו חלק בלתי נפרד מהופעתה האייקונית.

שלומי אלקבץ, אולי אחד האנשים הכי קרובים לרונית הוא שהגה את דרך ההנצחה הייחודית הזו וכמנהל האמנותי של התערוכה הוא אומר: ״כמי שנטועה הייתה בסיטואציה פוליטית המושרשת במוצאה, זה הרחוק וגם זה המידי, אפשר לרונית המיקוד בלבוש להאיר את מקומו של האחר, של היוצא מן הכלל, ולהביע אותו. זה עיסוק שדרכו היא העניקה משנה תוקף לשוֹנוּת, והפכה אותה ממעמד שיש להכחיש ולהעלים, לתואר שיש לטפחו ולהדרו, ליצור דרכו סטנדרטים חדשים - ולהפוך את השונה לנראה, גלוי ובלתי נשכח. היא הייתה רחוקה מעולם האופנה, ובו זמנית בלבו״.

התערוכה, מזמינה את הצופה למסע בחייה של אלקבץ  דרך דיאלוג  חד פעמי בין עולם האופנה והקולנוע, הצצה ייחודית לאוסף פריטי הלבוש, התכשיטים והאביזרים שאספה במשך שנים - לצד הקרנות וידאו ארט וסאונד, צילומים עוצרי נשימה של טובי הצלמים וצלמי אופנה כגון ורדי כהנא, אורי גרשוני, גבריאל בהרליה, מירי דוידוביץ ואיציק שוקל, ויצירות האמנות שיצרו אמנים עמם שיתפה פעולה אלקבץ כגון יוסף ז׳וזף דדון, איציק בדש, ודוד עדיקא. כ-90 מערכות לבוש יוצגו בתערוכה יסמנו פסגות מן הקריירה הענפה של אלקבץ: משנות ה-80 בהן עבדה כדוגמנית ומוזה של מעצבי אופנה, דרך נסיקתה כשחקנית, ועד ביסוס מעמדה גם כיוצרת בתעשיית הקולנוע העולמית לצד אחיה שלומי אלקבץ. בתערוכה מוצגים תלבושות קולנוע, שמלות קוטור ושטיח אדום של מעצבי על בינלאומיים וישראליים כגון אלבר אלבז, כריסטיאן לקרואה, ויקטור בלאיש, יניב פרסי, גדעון אוברזון, ישראל טגורי, ועוד, לצד אביזרים ותכשיטים, יצירות אמנות, צילומים, טקסטים, סקיצות, תסריטים ויצירות המופת הנצחיות שאותם אספה משך כשלושים שנה.
התערוכה תהיה פתוחה לקהל הרחב במוזיאון העיצוב בחולון עד אפריל 2018

"החיים הטובים", גיליון ינואר 2018