75, 50 ומאסטרו 1

המאסטרו זובין מהטה מציין 50 שנות יצירה משותפת עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית החוגגת השנה 75 שנה להיווסדה. שיחה קצרה על התזמורת, על מוזיקה ומה שביניהן

במוצאי שבת, עם סיום קונצרט התזמורת הפילהרמונית בניצוחו, בעוד ההפגנה השנייה למחאת האוהלים ברוטשילד (מחאה נגד יוקר המחיה בישראל - ד.פ) בעיצומה, יצא המאסטרו זובין מהטה לכיכר הבימה כדי לשוטט בין המוחים. "היו שם המונים, ולא רק צעירים, זה היה מרגש מאוד. היה חשוב לי לשמוע ולהתרשם בעצמי. עם זאת אני חייב לציין שמטריד אותי ומסקרן אותי מה יכתבו העיתונים בחו"ל, כיצד תדווח התקשורת העולמית על מה שקורה כאן", הוא אומר.

האכפתיות הזאת, לתדמית ולנראות - היא אולי מן התכונות שמאפיינות את זובין מהטה, המנצח שהדהים את העולם כשב-1960, בגיל 24, הפך למנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית במונטריאול, ושנתיים אחר כך כבר מילא תפקיד זה בתזמורת הפילהרמונית של לוס אנג'לס. ב-1978 מונה להיות המנהל המוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק (עד 1991) ומאז הוא ממשיך לנצח על אופרות במילאנו, בשיקגו ובפסטיבל זלצבורג. בשנת 1961 הוא החל לנצח על התזמורת הפילהרמונית הישראלית, שחוגגת השנה 75 לייסודה, ובשנת 1981 הוכרז כמנהל המוזיקלי שלה לכל חייו. בפגישתנו, שעות ספורות לפני נסיעתו של מהטה לאירופה לאחר שרשם עם התזמורת כמה הצלחות - עם שנברג, דניאל בארנבוים ופנחס צוקרמן - המאסטרו נראה נמרץ כתמיד.

כמי שמציין כעת 50 שנה לפעילות עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית האם אותם הדברים שמשכו אותך בתחילת הדרך עדיין תקפים. ובעצם למה בחרת לקשור את חייך בישראל?

"אני אוהב מאוד את ישראל, אני שוהה כאן לפחות ארבעה חודשים בשנה. ישראל היא חלק גדול מחיי. שלושה חודשים אנחנו עורכים חזרות וקונצרטים ואחר כך כחודש ימים אני מבלה עם התזמורת בנסיעות בעולם. כשהגעתי לכאן בצעירותי - זה היה עבורי אתגר עצום, ובמובן מסוים העבודה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית לא מפסיקה לאתגר אותי. וזו ברכה גדולה".

כיצד היית מאפיין את הקהל הישראלי? האם אתה רואה שינוי בקהל במהלך השנים?

"הקהל הישראלי הוא קהל שוחר מוזיקה. נקודה. פעם היו אלה אירופים ו'סברס' שמילאו את האולמות והיום אלה הרוסים וה'סברס'. במשך כל שנותיי כאן אני שומע שצעירים לא מגיעים לקונצרטים אבל כשמסתכלים על האולם ברור לגמרי שיש בו אנשים מבוגרים שהאזנה למוזיקה קלאסית היא חלק מאורח חייהם, אבל יש גם הרבה קהל צעיר שנחשף לתוכניות מיוחדות שאנחנו מגישים. הוא גם נהנה ואף חוזר שוב ושוב ואנחנו באמת עושים הרבה כדי לקרב את הקהל יותר ויותר אל התזמורת באמצעות תוכניות מיוחדות".

האם הצליל של התזמורת גם הוא השתנה במהלך השנים? כיצד?

"אין דבר כזה 'צליל של תזמורת' - צליל הוא דבר דינמי הוא משתנה על פי המוזיקה, הוא כמובן נגזרת של היצירות שהתזמורת מבצעת. מה שחשוב הוא שהטכניקה של הנגנים תהיה מעולה ושהם יהיו נגנים בעלי גמישות כזו שתדע להתאים עצמה ליצירה הספציפית שהם מנגנים".

שנת ה-75

התקופה הקרובה תהיה רצופת אירועים תובעניים עבור התזמורת הפילהרמונית הישראלית. בחודש יולי ציינה התזמורת 50 שנה לקונצרט הראשון בניצוחו של זובין מהטה, מנהלה המוזיקלי; בחודש שעבר עזבה התזמורת את בניין היכל התרבות בתל אביב לשנה וחצי שבמהלכן יעבור ההיכל שיפוץ מאסיבי שלו מייחלים כל כך בתזמורת. החודש נמצאת התזמורת בסיור קונצרטים ממושך בארצות אירופה. בעונת הקונצרטים 2012-2011 שנת חגיגות ה-75 תתמודד התזמורת עם המעבר לאולמות חלופיים. משרדי התזמורת יפעלו בבית ההארחה ההיסטורי של התזמורת בשיכון ל', ושם גם ייערכו רוב החזרות. הקונצרטים עצמם יתקיימו באולם סמולארש באוניברסיטת תל-אביב, ואחרים בהאנגר 11 בנמל תל-אביב.

נראה שאתם עומדים בפני אתגר לא קטן בתקופה הקרובה, האם יש לך חששות?

"אמנם אני יוצא השנה למעין 'שבתון' אבל אינני חושש מהעונה החדשה ומהמעברים. אנחנו נערכים היטב ואני משוכנע שזו תהיה עונה מפוארת לא פחות מעונות אחרות. יהיו כאן מנצחים מעולים - יש בזה משהו אגואיסטי, אני רוצה שהתזמורת תהיה בידיים טובות - כדי שכשאשוב לא תהיה לי עבודה קשה מדי בארגון מחדש של התזמורת".

היכן אתה רואה עצמך בעוד עשר שנים? מה היית מבקש לעצמך ומה היית מבקש עבור התזמורת?
"איפה אני רואה את עצמי בעוד עשר שנים? וואו... אני בן 75, אני בהחלט יודע שלא מעט בזכות הפעילות היומיומית והאינטנסיבית שלי עם התזמורת - האנרגיות שלי הן כפי שהן ואני רק מקווה שזה ימשיך להיות כך - הן עבורי והן עבור התזמורת שהיא לא רק הצלחה מקומית אלא יש לה גם מקום של כבוד בין תזמורות העולם כולו וזה הרבה מאוד בזכות הנגנים המוכשרים שיש בה".



זובין מהטה / כרטיס ביקור

מהטה נולד ב-1936 בבומביי (מומבאי) בהודו למשפחה פארסית. אביו, מהלי מהטה, היה כנר ומייסד התזמורת הסימפונית של בומביי. בהיותו בן 18 החל זובין ללמוד רפואה אך מהר מאוד עבר לווינה ללמוד מוזיקה. בשנת 1958הופיע לראשונה כמנצח בווינה, זכה בתחרות הניצוח הבינלאומית בליברפול והתמנה לעוזר מנצח התזמורת הפילהרמונית המלכותית של העיר. עד מהרה הפך למנצח התזמורת הסימפונית של מונטריאול, במקביל התמנה למנהל המוזיקלי של הפילהרמונית של לוס אנג'לס, הפילהרמונית של ניו יורק ומאז 1961 קשור גורלו המקצועי לתזמורת הפילהרמונית הישראלית.
הוא ממשיך לנצח על אופרות בבירות אירופה ובפסטיבל זלצבורג.
השנה הוענק לו כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.

פורסם בגיליון אטמוספירה נובמבר 2011