"להאזין לקולנוע - להקשיב לסרט ולראות את המוזיקה" המפגש בין תזמורת המהפכה וסרטו של צ'רלי צ'פלין "זמנים מודרניים" אינה רק חוויה אסתטית או מחווה קולנועית, אלא תזכורת: האדם, גם בעידן המודרני, ממשיך לחפש קצב אנושי בתוך רעש המכונה. המוזיקה החיה אינה רק ליווי, אלא פרשנות מדגישה את האבסורד שבשגרה התעשייתית, ואת מן הבדידות האנושית שנשארת בעינה גם בעידן דיגיטלי / דבורה פישמן רועי אופנהיים (אחד משני המנהלים האמנתיים של תזמורת המפכה), תוהה בתחילת הערב מדוע אי אפשר "להאזין לקולנוע - להקשיב לסרט ולראות את המוזיקה (או ובמילה אחת: לחייך)." ואכן, המפגש בין תזמורת המהפכה לבין סרטו האיקוני של צ’רלי צ’פלין, "זמנים מודרניים", מצליח להוכיח עד כמה יצירה גדולה באמת אינה מתיישנת היא רק מחליפה הקשר. המוזיקה החיה אינה רק ליווי, אלא פרשנות: היא מדגישה את הקצב המטורף של המכונה, את האבסורד שבשגרה התעשייתית, ואת הבדידות האנושית שנשארת בעינה גם בעידן הדיגיטלי. דווקא היום, כשהאדם שוב נמדד על פי תפוקה, על המהירות שלו והביעילות, דמותו של הנווד, "המצאתו...
